לכבוד שבוע הספר: שני ספרים מומלצים לשיטת אלכסנדר ואחר שלא
לעתים קרובות אנשים שואלים:
- איזה ספרים כדאי לקרוא על שיטת אלכסנדר?
- איזה ספר מומלץ לקריאה?
- וכד'
חשוב להבין שקשה, ואולי בלתי אפשרי, ללמוד את שיטת אלכסנדר מספרים: מדובר בשיטה הנלמדת באופן אישי וחוויתי. יחד עם זאת נראה שעבור אנשים מסוימים קריאה בספרים יכולה לסייע להתפתחות בשיטה – הדבר כמובן תלוי בתלמיד/ה בשלב שלו/ה בתהליך ועוד….
בפוסט הזה, שנכתב לכבוד שבוע הספר העברי, אני אמליץ על שני ספרים למתחילים ואציע להימנע מספר אחד.
שני הספרים המומלצים עשויים להתאים גם למתעניינים בשיטה וגם לאלה שכבר קיבלו בה שיעורים (למעשה שניהם מתאימים גם לכאלה שקיבלנו מספר שיעורים רב בשיטת אלכסנדר).
הספר הראשון נקרא טכניקת אלכסנדר- השימוש שלי בעצמי כתב אותו שמואל נלקן והוא יצא בהוצאת פרולוג
שמואל מראשוני המורים בישראל כתב את הספר הצנוע הזה שטומן בחובו יותר ממה שנראה ברגע הראשון. הספר מתייחס למספר היבטים של שיטת אלכסנדר ומשמיט אחרים. מתברר שיש מתעניינים בטכניקה אשר מגלים עניין רב בספר זה ומפיקים ממנו תועלת.
את הספר השני כתב מייקל גלב הוא נקרא שיטת אלכסנדר ויצא בהוצאת אור עם. זהו ספר שמסביר באופן יפה מאוד את השיטה הוא מקיף חלקים רבים של השיטה הניתנים להסבר מילולי. הספר כתוב בנימה אישית – מה שהופך אותו להיות קריא יותר.
שימו לב שהספר הזה מומלץ למרות העטיפה המשונה שלו (שכמובן לא קיימת בשפה העברית).
אם אחזור להסתייגות בתחילת הפוסט: שני הספרים הללו הם ספרים שיכולים להוות מבוא לשיטה הם מעניינים ויכולים לעזור להבין משהו מהשיטה, אולם כמובן שאין מדובר בספרים לעזרה עצמית, מהסוג שמאפשרים לתרגל ולהבין לבד את דרך פעולתה של שיטת אלכסנדר.
את הספר שיטת אלכסנדר הקדמה מעשית שכתב ריצארד ברנן אני מציע שלא לקנות מתנה לאנשים שמתעניינים בשיטה. .לספר יש עטיפה יפה והוא נראה מאוד קריא. למעשה מידי פעם אני רואה אותו בהוזלות כאלה ואחרות (כולל שבוע הספר העברי בשנה שעבר). הסיבה שאני לא ממליץ עליו היא בגלל שהוא מכיל לא מעט טעויות ואי דיוקים.
יש כמובן המלצות נוספות לספרים בשיטת אלכסנדר. מי שמעוניינים יכולים לקרוא באתר שיטת אלכסנדר את המאמר המלצות על ספרים בשיטת אלכסנדר. מי שמעוניין בהמלצות לספרים באנגלית לשיטת אלכסנדר יכול לקרוא את המאמרים ספרים באנגלית – שיטת אלכסנדר
האם שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לכאבי גב?
לעתים קרובות אני נשאל האם שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לכאבי גב, בעיות ברכים, קיפוזיס, סקולוזיס, דיכאון, אסטמה, גמגום, בעיות שינה ועוד, ועוד…
השאלה הזאת כמובן במקומה: סביר מאוד שאנשים אשר שוקלים להגיע לשיטת אלכסנדר ידעו האם שיעורים בשיטה יוכלו לעזור להם להתמודד עם הבעיות שלהם.
העניין הוא שהתשובה לשאלה זאת היא לא דיכוטומית: לא ניתן לטעון ששיטת אלכסנדר עוזרת לבעיה מסוימת כמו כאב גב ולא עוזרת לבעיה אחרת כמו כאב בטן.
למעשה התשובה לשאלה : "האם שיטת אלכסנדר תוכל לעזור לי בבעיה שלי" טמונה באדם עצמו ולא בבעיה ממנה הוא סובל:
- ישנם אנשים רבים שהצליחו לשנות את הרגלי היציבה שלהם בצורה דרמטית בעזרת שיטת אלכסנדר, וישנם אחרים שהגיעו למספר שיעורים ולא הצליחו להעזר בשיטה.
- ישנם תלמידים רבים שנפטרו מהכאבים שלהם לגמרי, ואילו אחרים לא הושפעו כלל ממספר שיעורים בשיטה.
- למעלה מזה: ישנם תלמידים המשתקמים מבעיות שנחשבות קשות למדי, יחד עם זאת ישנם גם כאלה שלא מצליחים להיפטר מכאב קטן שמלווה אותם.
התשובה לשאלה האם שיטת אלכסנדר עוזרת לכאב גב? לבעיות יציבה? טמונה בעיקר באדם עצמו ופחות בבעיה שממנה הוא סובל.
בני האדם, אישיותם, כוח הרצון שלהם, הנחישות והגמישות שלהם- הם אלה אשר יקבעו לבסוף אם הם יצליח להיעזר בשיטת אלכסנדר או שלא יצליחו בכך.
© אור שחר
מהי שיטת אלכסנדר? רפי קראסו מראיין את אור שחר
בתחילת ספטמבר שודר בערוץ 10 שיחה על שיטת אלכסנדר שפרופסור רפי קראסו ערך אתי.
באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על השיחה המקדימה שערכה אתי התחקירנית של התוכנית בה עניתי על שאלותיה.
מי שמעוניין/ת לקבל מבט נוסף על שיטת אלכסנדר מוזמן/ת לצפות בראיון.
ראיון טלוויזיוני בנושא שיטת אלכסנדר
כל מי שמתעניין בשיטת אלכסנדר ואין לו כוח או זמן לקרוא את המאמרים העמוקים והמעניינים שנמצאים באתר שלי , מוזמן לשמוע יותר על השיטה בראיון טלוויזיוני שרפי קראסו ערך אתי.
הראיון שודר במסגרת תוכנית הבריאות של ערוץ 10 בתאריך 1.9.09.
אפשר לצפות בהקלטה של הראיון: מהי שיטת אלכסנדר?
אור שחר – מורה בכיר לשיטת אלכסנדר
טכניקת אלכסנדר – ראיון מקדים שנערך לקראת תוכנית הבריאות בערוץ 10 – חלק ג
חלק ג של הראיון מקדים שנערך לקראת תוכנית הבריאות של רפי קראסו.
כדאי לקרוא את חלק א' וגם את חלק ב של ראיון זה.
אם יש בעיה ממשית, יכול להיות שהמודעות ושינוי ההרגלים יחליפו את הטיפול הקונוונציונאלי? נגיד שמישהו עומד בפני ניתוח?
לפעמים עריכת ניתוח היא הכרחית, כתבתי לא מזמן מאמר שעוסק בשאלות שכדאי לשאול כאשר צריך לערוך ניתוח.
כאשר אנשים עומדים בפני ניתוח ופונים לטכניקת אלכסנדר כמוצא אחרון לעתים מצבם משתנה באופן דרמטי כך שהניתוח הופך להיות מיותר.
גם אם צריך לערוך את הניתוח וגם אם לא, חשוב להבין שכדאי לאדם לשנות את ההתנהגות שלו עם עצמו, התנהגות שתרמה לכך שמצבו יהיה כל כך קשה.
במילים אחרות: כדאי להשתמש בניתוח כצומת לשינוי הדרך שבה אנחנו משתמשים בעצמנו. אפשר להשתמש בצורך לערוך ניתוח כמעודד דיאלוג עם הכאב/ הקושי. מדובר בדיאלוג שיכול להוביל לשינוי כיוון בדרך שבה אנחנו מתנהגים עם עצמנו.
כמה זמן זה לוקח לשנות הרגלים שטבועים בך המון זמן?
כמובן שמדובר בתהליך הדרגתי.
יש כאלה שיכולים להפיק משהו במהלך עשרה שיעורים, וזה מספיק להם.
אלכסנדר ראה את שלושים השיעורים כמבוא לשיטה שיכול לאפשר תחילת עבודה עצמית.
הרבה מאלה שמגיעים לשיטת אלכסנדר בגלל כאב ובעיות יציבה מגלים שמדובר בדרך להתפתחות עמוקה שהם מעוניינים בה. הם מגלים שיש להם אפשרות להתנהג עם עצמם באופן שונה. בנוסף לשיפור בבריאות שלהם הם מוצאים שהתגובות הגופנית רגשיות שלהם משתנות. אנשים אלה נשארים ללמוד את השיטה ולתרגל את השיטה לאורך זמן ארוך.
ההתפתחות האישית בטכניקה יכולה להיות כמובן אינסופית.
כמובן שיש כאלה שבוחרים להפוך להיות מורים לשיטה, כמוני.
אחד התלמידים שלי, כנר באחת התזמורות הגדולות, הבחין שיש לו כאבים במהלך הנגינה שלו ובמהלך חייו. הנגינה הפכה להיות בשבילו עבודה בלבד, עבודה שגרמה לו סבל.
במהלך שיעורי שיטת אלכסנדר התבהר שהוא לחץ את עצמו באופן מאוד דרמטי. הפרקים שלו נדחסו למפרקים שלו בצורה יוצאת דופן. זה נראה היה שהוא מנסה לקחת כמה שפחות מקום בחלל. במשך מספר חודשים הוא למד לעשות את זה פחות דבר שגרם לכאבים שלו לפחות. במהלך קבלת השיעורים בשיטה והתרגול בבית הוא למד כיצד לתפוס יותר מקום, גופנית ונפשית, במרחב שלו.
מעבר להפחתת הכאבים הוא גילה מחדש את חדוות הנגינה.
למרות שזה קשה, אתה יכול לנסות להסביר כיצד השיטה יכולה לעבוד על מצבים נפשיים של אדם?
באופן כללי לרוב האנשים יש קשיים,פחדים, כאבים, בעיות זוגיות, משפחתיות, יחסים משובשים עם כסף וכד'.
בד"כ אנחנו מגיעים לסיטואציה גופנית או נפשית שקשורה לנושאים האלה ומגיבים באופן דומה לצורה שהגבנו. יכול להיות שחיצונית נגיב שונה, אבל פנימית התגובה היא תגובה דומה, תגובה אוטומטית.
כך למשל אם למישהו יש קושי עם סמכות זה מכווץ אותו. הכיווץ יופיעו בכל פעם כשנושא זה יעלה בתוכו.
כשלומדים את שיטת אלכסנדר מגלים כיצד אנחנו מגיבים גופנית ונפשית. במשך הזמן לומדים להשהות את התגובה שלנו ובהמשך לומדים להתארגן אחרת עם הגירויים המובילים לתגובה שלנו.
הזמן בין הגירוי (פנימי או חיצוני) לבין התגובה הוא זמן מיוחד. זהו הזמן שיש לנו יכולת להשהות את התגובה שלנו ולהגיב באופן שונה.
אפשר לדמות את זה לצומת. כאשר אנחנו מגיעים לצמתים מסוימות אנחנו רגילים לפנות ימינה ובכלל לא מבחינים שיש אפשרויות אחרות. בעזרת שיטת אלכסנדר אפשר לשבת רגע בצומת, לשתות קפה, ולהחליט האם לפנות ימינה, שמאלה, או ללכת בכיוון אחר.
שינוי בתגובה הפנימית, גופנית-נפשית, יכול לעורר שינוי כללי בעצמנו, בהרגשה שלנו, ברווחה שלנו, ותחושת ההנאה שלנו מהחיים.
© אור שחר
טכניקת אלכסנדר – ראיון מקדים שנערך לקראת תוכנית הבריאות בערוץ 10 – חלק ב
חלק ב של הראיון מקדים שנערך לקראת תוכנית הבריאות של רפי קראסו.
כדאי לקרוא את חלק א' של ראיון זה.
איך מה שאמרת על אלכסנדר ועל טכניקת אלכסנדר מתקשר לכאבים ולבריאות שלנו בפועל?
התנהגות מסוימת עלולה להוביל לכאב. כאשר מופיעים כאבים יתכן שאנחנו עושים משהו שגורם לנו לכאבים. משהו שאם נפסיק לעשות אותו יתכן שמצבנו ישתפר.
לעתים קרובות כאב מספר לנו על ההתנהגות שלנו עם עצמנו. הכאב הוא כמעין תמרור דרך אשר מספר לנו על מצבנו. יש להבין שכאב יכול להוביל לדיאלוג עם עצמנו. הוא יכול לסמל צומת לגבי הדרך שאנחנו משתמשים בעצמנו ולעודד שינוי בדרך שבה אנחנו משתמשים בעצמנו.
בעזרת דיאלוג עם הכאב אפשר לשנות כיוון. כלומר דרך ערנות להרגלים שלנו אפשר לעזור להם (ולנו) להשתנות.
יש אנשים שנתפס להם הגב שסבורים שזה בגלל תנועה לא נכונה אשר גרמה להם ל"גב תפוס". יחד עם זאת יש להבין שלעתים קרובות לא מדובר בתנועה אחת בודדת ולא נכונה. מדובר בתנועה שנעשתה הרבה פעמים וגרמה נזק קטן למשך זמן ממושך, תנועה שלאורך זמן גרמה לנזק גדול שהופיע בצורת תפיסות בגב.
זה כמו טפטוף מים על אבן. מספר טיפות לא גורמות לשחיקת האבן אולם הרבה טיפות לאורך זמן יכולה לגרום לשחיקה משמעותית באבן.
יש להבין שהשימוש שאנחנו משתמשים בעצמנו משפיע על התפקוד שלנו, אם נשנה את השימוש שלנו ישתנה התפקוד שלנו. זה דומה למצב שבו אנחנו מגלים שהבגדים שיוצאים ממכונת הכביסה הם לא מספיק נקיים. יתכן שהמכונה מקולקלת, אבל יתכן גם שאנחנו לא משתמשים בה נכון למשל: אנחנו משתמשים בתוכנית הלא מתאימה, בטמפרטורה הלא מתאימה בסבון הכביסה במידה הלא מתאימה וכד'.
איך נערך האבחון בשיטת אלכסנדר? איך אתה יודע מאיפה מגיעה הבעיה?
הכאב והקושי שמגיע איתו הפונה לטכניקת אלכסנדר יכול לעזור לו ליצור דיאלוג משמעותי עם עצמו, ללמוד על ההתנהגות שלו ולשנות אותה. פחות חשוב שאני, המורה לטכניקת אלכסנדר, יאבחן את ההרגלים של התלמיד ואספר לו עליהם. הרבה יותר חשוב שהאדם עצמו יכיר את ההרגלים שלו וילמד לשנותם. כמובן שהדבר נעשה בעידודי ובהנחייתי.
כאשר מגיעים לשיעור בטכניקת אלכסנדר התלמידים לומדים באופן הדרגתי להבין מה הם עושים שגורם להם לבעיה, כיצד להפסיק זאת וכיצד לעשות משהו שיעזור להם להשתמש בעצמם בצורה טובה יותר.
דוגמא לכך היא תלמידה שהגיעה אלי לשיעורים בשיטה. היא סבלה מכאבים חזקים מאוד בגב התחתון ובעורף. בבדיקות לא נמצאה סיבה שיכולה להסביר את הכאבים החזקים שלה. במהלך השיעורים היא גילתה שיש לה נטייה / הרגל לכווץ את העורף השמאלי שלה, את הצלעות הצידיות השמאליות ואת הגב התחתון השמאלי. בהמשך, כשהיא הצליחה בתנאים מסוימים לכווץ את עצמה פחות מצבה השתפר והיא התחילה להבחין שהיא נוטת לכווץ את עצמה יותר ליד הבוסית שלה. באופן הדרגתי היא למדה לכווץ את עצמה פחות פחות ולהגיב אחרת לדמויות סמכות שגרמו לה לכיווץ.
הלימוד והאבחון העצמי, נעשה בעידוד ההנחיה של הידיים שלי ובעזרת הנחיות מילוליות. הדרך המשמעותית נעשית על ידי ההתארגנות האישית של תלמידים בשיטת אלכסנדר. למשל רוב האנשים משבשים את עצמם כאשר הם מגיבים בכך שהם מקצרים את הצוואר שלהם ומשבשים את מערכת היחסים בין הראש לגו שלהם. העבודה בשיטה מעודדת אותם להיות ערניים לתגובות שלהם.
אז איך מתממש השיעור?
השיעור נמשך בין 30 ל- 40 דקות. במהלך השיעור לומדים בהדרגתיות כיצד לשנות את המסרים הפסיכו פיזיים שלנו לעצמנו וכתוצאה מכך לומדים להגדיל את טווח אפשרויות התגובה שלנו.
חלק מהשיעור מתבצע בשכיבה על הגב על שולחן אלכסנדר. בנוסף לעובדה שדרך זאת נעזרת בגרביטציה הרי שכך יש פחות גירויים מכווצים. במילים אחרות אפשר להבין שבשכיבה על הגב יש תנאים נוחים יותר להתעורר לדרך שאנחנו משתמשים בעצמנו.
בחלק מהשיעור אפשר לעבוד עם קימה וישיבה מהכיסא ובצורות נוספות.
יש להבין שהמפגש ביני לבין התלמידים שלי הוא אומנות. מדובר בריקוד משותף. יש להדגיש פעם נוספת שזה לא הדבר החשוב שאני אגיד לתלמיד היכן הוא משתמש בעצמו בצורה לקויה, רוב האנשים שמעו את זה כבר מספיק פעמים. החשוב הוא שהאדם יבחין בהתנהגות שלו ויגלה, באופן הדרגתי, כיצד הוא משתמש בעצמו בצורה לקויה וילמד לשנות זאת.
זה כמו מישהו שהולך כפוף, הוא יכול לדעת שהוא הולך כפוף כי אמרו לו. אבל כאשר הוא מבחין ברגע זה שהוא כפוף, ושהוא לוחץ על עצמו זה סיפור אחר לחלוטין.
© אור שחר
שיטת אלכסנדר – ראיון מקדים שנערך לקראת תוכנית הבריאות בערוץ 10 – חלק א
לפני זמן התקשרו אלי מתוכנית הבריאות של רפי קראסו (ערוץ 10) וביקשו לראיין אותי על שיטת אלכסנדר.
למרות שבמשך תקופה ארוכה בחרתי שלא להתראיין לרדיו ולטלוויזיה ואחרי שהוסכם שלא אערוך הדגמה (אני סבור שהדגמת טלוויזיונית של שיטת אלכסנדר היא מיותרת), הבנתי שזה יכול להתאים לי להתראיין בנושא.
התחקירנית ערכה אתי שיחת מקדימה לראיון. בשיחה זאת היא ניסתה לבנות את השאלות שעניינו אותה ונראה לה שיעניינו את קהל הצופים. בפוסט זה אני מפרסם את רוב השאלות שלה (עם שינוים קלים) ואת התשובות הכלליות לשאלות אלה. אחת המטרות שלי היתה "להוציא את שיטת אלכסנדר מכאבי הגב" – דהיינו להסביר שלא מדובר בשיטת טיפול אלא במשהו שונה לגמרי.
מהי שיטת אלכסנדר
בשיטת אלכסנדר לומדים להשתמש בעצמנו בצורה טובה יותר. השיטה עוסקת בשינוי הרגלים כמו הרגלי תנועה ויציבה. השיטה מלמדת איך לשנות תגובות למצבים שונים ולגירויים שונים וכיצד לשפר את ההתארגנות העצמית.
שיטת אלכסנדר עוזרת לפונים אליה להבין מה הם עושים לעצמם שגורם להם לבעיה, היא מלמדת אותם כיצד להפסיק להזיק לעצמם וכיצד לכוון את עצמם באופן שונה כך שמצבם ישתפר.
מי פונה לשיטה?
השיטה מוכרת כשיטה שפותרת בעיות גב וכאבי גב: רבים מאלה אשר סובלים מכאבים אורטופדים שונים כגון פריצות דיסק, עקמת, ליקויי יציבה בעיות בירכיים נעזרים בשיטה לשיפור מצבם. גם אנשים עם בעיות שנחשבות לעתים פסיכוסומאטיות שונות כגון מיגרנות, בעיות נשימה מצליחים להיעזר בשיטה.
אנשים המתעסקים באומנויות הבמה כמו: זמרים, רקדנים, נגנים, יכולים להיעזר בשיטה לשיפור היכולת שלהם בחיים ועל הבמה.
בנוסף, רבים פונים לשיטה מתוך סקרנות להבנת עצמם ורצון לשפר את הערנות הגופנית נפשית שלהם.
כך לדוגמא למד אצלי מתכנת באחד החברות הגדולות. הוא עבד שעות ארוכות מול מחשב והשתתף בישיבות לא מעטות. הוא סבל מכאבים בעורף, במפרקי כף היד. בנוסף הוא סבל מפיזור, חוסר ריכוז וירידה בראיה. למעשה הוא היה אחראי יותר מהרבה אנשים אחרים. הוא ניסה לטפל בעצמו בכל בעיה בנפרד. כשהוא הגיע אלי לקבל שיעורים בשיטה הוא גילה שהדרך שהוא מתנהג עם עצמו (בשעות העבודה הארוכות, בישיבות הממושכת) היא כל כך לקויה שהיא זאת שגרמה לקשיים בתחומים השונים. שינוי בדרך שבה הוא ארגן את עצמו עזרה לו לשפר תחומים רבים בחייו.
חשוב להבין שלא צריך להגיע לשיטה רק כשמופיע כאב בלתי נסבל. אפשר ורצוי להגיע לשיטה למטרת "מניעה": ברוב המקרים, לפני שמופיע הכאב הבלתי נסבל או הקושי הדרמטי מופיעים תמרורים בדרך, האדם מקבל מידע שמשהו לא בסדר. אני מתכוון למשל לקושי לא מוסבר, עייפות בגב ובכלל, חוסר נוחות המופיע כאשר יושבים מול המחשב, או כשנוהגים. כדאי להשתמש במידע הזה בשביל לשנות משהו בהתארגנות העצמית שלנו.
איך השיטה התפתחה?
השיטה התגלתה בסוף המאה ה- 19 ע"י פרדריק מתאיס אלכסנדר שהיה שחקן אוסטרלי שנטה לאבוד את קולו בזמן ההופעות שלו.
בתחילת הקריירה שלו היה לו "קול מצויין", אבל היו לו רמזים שמצבו מחמיר: הוא סבל מבעיות גרון, הוא התחיל להבחין שהוא נושם אוויר בכבדות, יונק אוויר, מפתח בעיות נשימה מצטרד ולעתים מאבד את קולו לחלוטין.
אלכסנדר פנה לרופאים ומומחים לעבודה קולית אבל שום דבר לא עזר לו. בעייתו חזרה אליו, הוא הצטרד ונטה לאיבוד קול בזמן ההופעות.
אלכסנדר עמד בפני קבלת חוזה הופעות משמעותי ולא ידע אם הוא יכול להרשות לעצמו לקבל חוזה הופעות זה. הוא החליט להיוועץ במומחה נוסף שאמר לו: אל תדבר מספר ימים, קח את התרופות שלי וקולך יחזור אליך.
אכן בלילה שלפני ההופעה הוא כבר היה משוחרר מהצרידות שלו. אבל בזמן ההופעה הוא התחיל לאבד את הקול שלו ועוד לפני שעברה מחצית ההופעה שלו הוא כמעט ולא יכול היה לדבר.
למחרת הגיע אלכסנדר לרופא ושאל מה עושים? הרופא אמר תמשיך לעשות מה שאמרתי לך לעשות והכל יסתדר.
אלכסנדר הודיע לו שהוא לא יכול להמשיך בטיפול כי הטיפול לא עזר לו לזמן ההופעה. אבל יחד עם זאת אלכסנדר הסיק שאם יש לו בעיה בזמן ההופעה ואין לו בעיה בזמן דיבור רגיל הרי שסביר להניח שהבעיה היתה בו, כלומר בדרך שבה הוא משתמש בעצמו. אלכסנדר הבין שהוא עושה משהו בזמן ההופעה שגורם לו לבעיה.
הוא שאל את הרופא מה דעתו על כך?
הרופא הסכים איתו אבל לא ידע להגיד לאלכסנדר מה הוא עושה בזמן ההופעה שגרום לו לבעיה.
אלכסנדר החליט למצוא את הפתרון לשאלה הזאת בכוחות עצמו.
לאלכסנדר לקח קרוב ל 10 שנים של מחקר עצמי בכדי להבין מה הוא עושה שגורם לו לבעיה, כיצד הוא יכול להפסיק לעשות את הדברים הללו, ומה הוא יכול לעשות באופן שונה בכדי שבמצבו ישתפר.
במהלך התהליך אלכסנדר למד להשתמש בעצמו באופן שונה. בנוסף, מצבו השתפר בתחומים נוספים בחייו (כמו בתחום הבריאותי, ההתנהגותי והריגשי).
© אור שחר
מה אומרות אלף מילים ? מבטה של שיטת אלכסנדר
לפני זמן מה רפרפתי בכתבה ב ynet שעסקה בשחיקת סחוס אחרי מספר פסקאות נפגשתי בתמונה של זוג רוכבי אופנים מחויכים. בתמונה נראה בברור שהאישה מושכת בחוזקה את ראשה אחורה ולמטה.
תמונת הזוג המאושר הרוכב על האופנים המופיע בכתבה נותנת מסר מוטעה על הדרך שבה כדאי לשמור על הבריאות בכלל ועל מצב הסחוסים בפרט. כל מי שמתעסק בדרך שבא אנשים משתמשים בעצמם יודע שמשיכת הראש אחורה ולמטה לא תורמת לשיפור התפקוד והבריאות של האנשים. ההפך הוא הנכון, אנשים הנוטים לעשות זאת לאורך זמן, עלולים לגרום לעצמם לנזק ממשי.
למעשה ישנם מקרים רבים בהם אפשר להבחין שהתמונה המופיעה במאמר האינטרנטי לא משקפת את הכתוב בו. דבר דומה קרה למאמר שכתבתי באתר ד"ר יאנג על טכניקת אלכסנדר. בנוסף לעובדה שעורך האתר שינה ושיפץ את התכנים שכתבתי במאמר, הרי שהתמונות המופיעות במאמר לא מייצגות את הכתוב במאמר וכמובן שהן לחלוטין לא קשורות לטכניקה.
המצב שבו התמונות לא מייצגות את התכנים הכתובים במאמר הוא לא ייחודי למאמרים המתפרסמים באינטרנט. הוא מופיע לעתים גם בספרים מתורגמים. למשל המסר שנותן הצילום הנמצא על כריכתו של הספר שיטת אלכסנדר, שכתב מייקל גלב, רחוק מאוד מהתכנים הכתובים בספר זה. כמעט מיותר לציין שהתמונה המופיעה על כריכת הספר בעברית לא מופיעה במהדורה המקורית של זה מעניין זה.
לתמונות המשובצות במאמרים ובעטיפות הספרים יש מספר תפקידים. ביניהם אפשר למנות: רצון לגרות את הקורא לקרוא את התכנים המופיעים במאמר, לרמוז לקורא מהם התכנים במאמר, לעזור לקורא לעבד את הכתוב במאמר ועוד.
כאשר המסר שעולה מהתמונות עקבי עם התכנים הכתובים במאמר זהו מצב מצוין אשר מאפשר לקוראים להבין טוב יותר את התכנים הכתובים במאמר. כאשר המסר שעולה מהתמונות לא מוסיף ולא גורע מהתכנים, זהו מצב שאפשר לחיות איתו. אולם כאשר המסר שעולה מהתמונות מנוגד למסר הניתן בכתבה או בספר הרי שהדבר עלול להפריע להבנת המשמעות שמנסות להעביר המילים ועלול לגרום להעברת מידע מוטעה לקוראים.
אם נתייחס לשלוש הדוגמאות שהצגתי קודם לכן הרי ש:
- במקרה הראשון, בכתבה על הסחוסים שהתפרסמה ב ynet, אנשים עלולים לחשוב שהדרך האידאלית לרכב על האופנים קשורה לדרך משיכת הראש לאחור.
- במקרה השני, של הכתבה שכתבתי על שיטת אלכסנדר באתר ד"ר יאנג, אנשים עלולים לחשוב ששיטת אלכסנדר היא סוג מסוים של טיפול או סוג מסוים של תרגילים.
- במקרה שלישי, בספר שכתב מייקל גלב, אפשר לחשוב בטעות ששיטת אלכסנדר עוסקת בספורט אירובי.
זה קשה עד בלתי אפשרי שלא לתת למסרים הלא מודעים של התמונות לחלחל אלינו, הרי לא סתם נאמר שתמונה שווה אלף מילים. יחד עם זאת, מתוך נקודת המוצא שתמונות עשויות להשפיע עלינו באופן משמעותי, נשאלת השאלה מה אפשר לעשות כאשר המסרים הניתנים על ידי התמונות לא עולים בקנה אחד עם המסרים הכתובים במילים?
כמו בהרבה נושאים אחרים התשובה של טכניקת לכסנדר, כפי שאני מלמד אותה, טמונה ברמת הערנות.
התייחסותה של טכניקת אלכסנדר לדרך המפגש המומלצת עם מציאות לא רצויה בכלל ולתמונות שלא עולות בקנה אחד עם הכתוב, מתחילה ברמת הערנות המודעת של האדם: אם במהלך זמן קריאת המאמר באינטרנט ניקח בחשבון שיש סיכוי סביר שלא כותב המאמר הוא זה ששיבץ את התמונות המופיעות בו, אז נוכל להתייחס לתמונות באופן שונה.
כך למשל:
- נוכל להגדיל את הערך שאנחנו נותנים למילים הכתובות ונוכל להקטין את הערך שאנחנו נותנים לתמונות.
- נוכל לשאול את עצמנו האם התמונות משקפות ומשלימות את הכתוב במאמר, או שמא הן מנוגדות לו.
בדרך זו, דרך שימוש מושכל בבקרה הערנית שלנו, נוכל להתחיל למתן את ההשפעה המזיקה של התמונות המזיקות לנו ונוכל לשקול את צעדינו ותגובתנו לתכני המאמר ולתמונות המופיעות בו.
© אור שחר
המלצה לבקר בתערוכת עולמות הגוף
כמובן שאנטומיה היא לא הדרך העיקרית להבנת שיטת אלכסנדר, יחד עם זאת ידיעתה יכולה לעזור לעוסקים בשיטה לעבוד עם עצמם.
אני אתחיל מסוף הפוסט: התערוכה עולמות הגוף היא תערוכה מרתקת, מדהימה ומלמדת.
מדובר בתערוכה של גופות, אמיתיות, אשר עברו תהליך שימור מיוחד (פלסטיזציה) דבר אשר מאפשר למבקר בתערוכה לקבל מבט ייחודי על גוף האדם.
אני יכול להבין מדוע יש התנגדות לתערוכה. דיי ברור לי שהמילים גופות ואברים פנימיים מעוררות קונוטציות של כיווץ וקושי עבור רוב האנשים. אני סבור שיש צורך בריחוק רגשי מסוים על מנת להגיע לביקור בתערוכה שמוצגים בה גופות.
יחד עם זאת, כמעט כל המוצגים בתערוכה לא עוררו אצלי גועל, כנראה בזכות תהליך הפלסטליזציה והצורה שהגופות הוצגו בתערוכה. התערוכה עוררה אצלי הרבה מאוד עניין וסקרנות ובאופן כמעט מופלא היא העלתה בי הערכה לקיום האנושי.
לפי יוצרי התערוכה, אנשים תרמו את גופם להצגה בתערוכה. להערכתי הדבר מרכך קצת את התשובות לשאלות האתיות המתעוררות בעקבות ביקור בתערוכה זו.
בתערוכה ניתן, בין השאר, להכיר את מיקומם היחסי של חלק מעצמות במערכת שלד, מיקומים ספציפיים של שרירים, צורתם ומיקומם של איברים פנימיים ועוד.
אני משער שביקור בתערוכה יוכל לעזור להרבה מאלה שעוסקים בטכניקת אלכסנדר להעמיק בעבודה העצמית בטכניקה.
אני ממליץ לכל מי שיש לו עניין באנטומיה של בני האדם ושאין לו רתיעה גדולה מידי מהמוצגים בתערוכה להגיע למדעטק ולהכנס לבקר במתחם תערוכה מעניינת זו.
סיכום סכמטי של תהליך שאיפת האוויר ביחס לתהליך נשיפת האוויר
תהליך השאיפה
תהליך השאיפה הוא תהליך אקטיבי. המוח נותן הוראה לשרירי הנשימה להתכווץ.
כתוצאה מפקודת המוח לשרירי הנשימה להתכווץ
- הסרעפת משתטחת (במידה מסוימת) והצלעות נעות למעלה והחוצה
- נפח בית החזה גדל
- נפח הראות גדל
- לחץ אוויר קטן
- נוצר הפרש לחצים עם האוויר בחוץ
- האוויר מבחוץ זורם פנימה
תהליך הנשיפה
תהליך הנשיפה הוא תהליך פסיבי.
מדובר בתהליך שהוא למעשה הפסקת תהליך השאיפה: המוח מפסיק את ההוראה לשרירי הנשימה להתכווץ.
כתוצאה מכך:
- הסרעפת חוזרת ומתקמרת כלפי מעלה, הצלעות יורדות,
- נפח בית החזה קטן,
- נפח הריאות קטן(הריאות חוזרות לגודל המקורי בגלל שהן אלסטיות).
- לחץ האוויר בתוך הריאות עולה
- האוויר יוצא החוצה
אור שחר - שיטת אלכסנדר - טכניקת אלכסנדר 